איך מתמודדים עם פחדים שצצים בגיל 70 פלוס?
החיים שלנו גדושים בשינויים, אם טובים ואם פחות טובים, אם אנחנו החלטנו לבצע אותם ואם שנכפו עלינו. בכל מקרה, תמיד קיים גורם של חוסר ודאות לגבי העתיד וההשלכות של מעשינו. למעשה, ניתן לומר כי חוסר הודאות הוא הדבר היחיד העקבי בחיינו. לחוסר הודאות לעתים קרובות מתלווים פחדים, ובגיל הזהב, על אחת כמה וכמה. סקרנו כמה מהפחדים שבני 70 פלוס עשויים להתוודע אליהם, וגם כיצד ניתן להתמודד עמם ביעילות.
- הפחד להיות לבד – כולנו רגילים כל חיינו לרוץ ממקום למקום להתחייב ללוח זמנים עמוס בצורה כזאת שלא נותר לנו זמן לעצמנו. כתוצאה מכך, כשאנחנו מוצאים כבר את הזמן שלנו לעצמנו, אנחנו חווים חרדה, ומחפשים מיד למי ניתן להתקשר או לשלוח מסרון. בגילאים מתקדמים, ה”לבדיות” נכפית עלינו בעקבות יציאה לפנסיה והתרופפות היחסים עם קולגות, ובשל הידרדרות בריאותית שלעתים מונעת מאיתנו לצאת כמו פעם, או להרחיק מהבית. ובכן, החדשות הטובות הן שלהיות לבד לא בהכרח מסמל על בדידות. במקום לחפש דרכים להימנע מלהיות לבד, אולי כדאי לתרגל את החוויה הזאת: תבלו קצת זמן עם עצמכם, גלו מי אתם ומה אתם רוצים מהחיים שלכם. כמובן שזה טוב לשמור על יחסים עם אנשים ולהישאר מחוברים, אבל למדו להשאיר זמן כדי להתחבר לעצמכם. דיירים המתגוררים בדיור מוגן, למשל, יכולים לקחת חלק בפעילויות חברתיות המוצעות בבית הדיור מוגן וגם למצוא את הזמן כדי להתחבר לעצמם, לעשות מדיטציה ולתכנן את היום הבא, בלי חרדות.
- פחד מהידרדרות קוגניטיבית – כשאנחנו שוכחים למלא מים בקומקום החשמלי ההפעלה שלו, או כשאנחנו מתקשרים לשתיים מהבנות עש אנחנו מגיעים לשלישית, אנחנו מתחילים לחשוש שאנו מאבדים את זה, ושהיכולות הקוגניטיביות שלנו מידרדרות. למרבה המזל, זה לא מעיד, ברוב המקרים, על איזושהי הידרדרות רפואית. לפי מחקרים אמריקאים, בני 60 פלוס עלולים לחלות באלצהיימר בשיעור של 4.8%, שזה אומר שיש 95.2% שזה לא יקרה לכם. בהתחשב בסיכויים האלה, אנו ממליצים לכם להתמקד יותר בדרכים לשמר את היכולות הקוגניטיביות שלכם. ניתן לעשות זאת על ידי משחקי חשיבה עם חברים טובים וכמובן על ידי פעילות גופנית.
- פחד מסיום החיים – ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מודעים יותר להיות החיים סופניים. אנו עלולים לחשוש מאוד לגבי המוות של הקרובים שלנו והמוות שלנו. פחד המוות הוא לבסוף פחד מהלא נודע, פחד מאובדן מהחיים כפי שאנו מכירים אותם. ככל שנלמד יותר על תפיסת המוות בתרבות שלנו, פילוסופיות הקשורות במוות ומדע נוכל להפיג את הפחד!
- פחד מלהיות שקוף – לצאת לפנסיה שלא מבחירה, לא להתקדם בתפקיד בגלל שאתם לא מתמצאים בטכנולוגיה כמו בני ה-20 או לא להיראות בתור למסעדה בזמן שמושיבים צעירים מכם – כל אלה עלולים לגרום לכם להרגיש שקופים ולפגוע בביטחון העצמי שלכם. לפעמים נראה שהעולם שוחר הנעורים שלנו מתנשא עלינו ומציב אותנו בצד. אולי זה נכון, אבל לא קיבלנו את זה כשהיינו צעירים ואנחנו לא צריכים לקבל את זה עכשיו! אנחנו צריכים לשחרר את עצמנו מהסטריאוטיפים על הזדקנות, אז בואו נחליט שאנחנו לא עומדים בצד, קחו אחריות והיו סוכני שינוי בכל הקשור לשבירת הסטריאוטיפים הללו. אנחנו חייבים את זה לחברה כולה.
- הפחד להיראות לא טוב – העולם שייך לצעירים ברוב העולם, בטח שבעולם המערבי. אם, לצערנו, הביטחון העצמי שלנו ניזון מאיך שאנו נראים, אז הזדקנות עלולה להיות תהליך קשה. כשאנחנו לא משיגים את תשומת הלב אליה היינו רגילים, זו חתיכת מכה. חלק מאיתנו משקיעים הרבה כסף וזמן כדי להיראות צעירים וצעירות, כשהפיתרון הוא להכיר באבסורד שבדבר. בעיקר נשים, הפיתרון הוא להגדיר מחדש מה נחשב ליפה. זו הזדמנות להכווין את הדור החדש, אם ברשתות החברתיות או באמצעים אחרים, כדי שילדות ונשים צעירות יכווינו את האנרגיה שלהן ליעדים עם יותר משמעות.
- הפחד מחוסר – חלק מאיתנו עלול לחשוש מאובדן מקום העבודה שלנו ואחרים עלולים לחשוש שיצטרכו לעבוד כל חייהם. העצה שלנו היא לנסות לשלב תחביב שתוכלו לעסוק בו עוד בזמן שאתם עובדים. בצורה זאת אף פעם לא תיתפסו לא מוכנים, במקרה של אובדן הכנסה. חלק מאיתנו עשויים לחשוב שמדובר בירידה ברמה, אבל חוקרים רבים יגרסו כי תופתעו לגלות עם כמה מעט דברים – חפצים חסרי משמעות – אתם יכולים לחיות. מינימליזם. למעשה, בשילוב שני הרעיונות האחרונים תוכלו אפילו להרוויח יותר חופש.
גיל הזהב חושף פחדים שהיו כבר נטועים בנו וגם פחדים חדשים – אך לא ניתן להימנע מהם! ויותר מזה, כדאי לאמץ אותם, ללמוד לחיות עמם, ולעיתים חשוב גם לצחוק עליהם. חוש הומור הוא פיתרון בריא לרוב הפחדים. דיור מוגן איכותי יכול להציע לכם פתרונות להרבה מן הפחדים הצצים בגיל הזהב. כמו שהשיר המפורסם אומר “לא דיברנו עוד על הזקנה ולא תארנו את חינה…” , אז אל תשמרו בבטן, שתפו את החברים, את צוות הדיור המוגן ותראו איך אט אט כל הפחדים נעלמים.